יום חמישי, 5 באפריל 2012

הצעה לתיקון חוק החברות בנושא תגמול בכירים

 
ביום 21 במרס 2012, פורסמה הצעת חוק החברות (תיקון מס' 20)(תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב), התשע"ב - 2012. הצעת החוק מבוססת, בשינויים מסוימים, על המלצותיה של ועדת משנה לועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים, שמונתה לבחינת הצעות חוק פרטיות שהוגשו להקטנת פערי השכר במשק.

על פי הצעת החוק, חברה ציבורית וחברת אגרות חוב יהיו חייבות לאמץ מדיניות לעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה בהן.
על המדיניות להתייחס, בין השאר, לעקרונות המפורטים בהצעת החוק (קידום מטרות החברה, תכנית העבודה שלה ומדיניותה, בראיה ארוכת טווח ובהתחשב בניהול הסיכונים של החברה ובתמריצים הראויים לנושאי המשרה בה; גודל החברה ואופי פעילותה; וביחס לרכיבים משתנים (כגון אופציות ומענקים) - תרומתו של נושא המשרה לשיפור הביצועים ארוכי הטווח של החברה) ("השיקולים"), לאמות המידה המפורטות בחלק א' לתוספת הראשונה להצעת החוק (לרבות השכלתו, כישוריו, מומחיותו והישגיו של נושא המשרה, הסכמי שכר קודמים עמו, היחס בין התנאים המוצעים לשכר הממוצע של שאר עובדי החברה ושל עובדי קבלן המועסקים אצלה, והשפעת הפערים על יחסי העבודה בחברה, היחס בין רכיבי תגמול משתנים, ככל שקיימים, לרכיבים קבועים) ולאמות מידה נוספות בהתאם למאפיינים של כל חברה וחברה ("אמות המידה"). 
החברה תחויב לקבוע במסגרת מדיניות התגמול, בין השאר, את ההוראות המפורטות בחלק ב' לתוספת הראשונה להצעת החוק (אך אין מדובר ברשימה ממצה). כדי לתחום את תנאי הכהונה וההעסקה, מוצע כי החברה תחויב לבסס רכיבים משתנים על קריטריונים הניתנים למדידה, ולקבוע תקרה לכל אחד מהם. כמו כן תחויב החברה לקבוע תקרה למענקי פרישה. בנוסף, מוצע לחייב את החברה לקבוע תניה, לפיה תהיה רשאית לדרוש מנושא משרה את החזרת התגמולים, אם הם הוענקו על בסיס מידע שהתברר כמוטעה והוצג מחדש בדוחות הכספיים או במקרה של הפרת חובת אמונים. כן מוצע לחייב כל חברה לקבוע תקופת מימוש והבשלה של כמה שנים, בכל הנוגע למרכיבי תגמול הקשורים למניות החברה ("ההוראות הנוספות").

מדיניות התגמול תקבע בידי דירקטוריון החברה, על בסיס המלצות שיגובשו על ידי ועדת תגמול (ועדה מיוחדת לעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה), ובאישור האסיפה הכללית.

קיומה של ועדה ייעודית לעניין זה יאפשר התמחות והתמקצעות בכל הנוגע למדיניות התגמול של החברה ולעיצוב תנאי כהונה והעסקה פרטניים המתאימים לחברה ולצרכיה. מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה, שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים, ויו"ר הועדה יהיה יו"ר ועדת הביקורת (שהוא דירקטור חיצוני). הרכב זה, המחמיר יותר מהרכבה של ועדת הביקורת, נועד להבטיח כי קבלת ההחלטות בעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה תהיה על בסיס טובת החברה בלבד, ובאופן בלתי תלוי באינטרסים אחרים, כגון אלה של בעל השליטה בחברה.

אישור מדיניות התגמול באסיפה הכללית יהיה טעון, בנוסף לרוב רגיל של בעלי המניות, גם רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה ומי שיש לו עניין אישי באישור המדיניות כתוצאה מקשריו עם בעל השליטה, או שסך קולות המתנגדים מקרב הציבור אינו עולה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה ("רוב מקרב המיעוט"). בחברת אגרות חוב יידרש רוב רגיל לצורך האישור באסיפה הכללית.

אם לא יתקבל הרוב הדרוש לקבלת ההחלטה באסיפה הכללית בחברה ציבורית, יחזור הנושא לדיון מחדש בועדת התגמול ובדירקטוריון. בדיון זה יהיה צורך להתייחס לעמדת האסיפה הכללית, כחלק ממכלול הנתונים והנסיבות הנבחנים. ואולם, ההכרעה הסופית בדיון מחדש תהיה בידיו של הדירקטוריון.

מוצע לקבוע חובה להביא מדיניות תגמול שנקבעה לתקופה העולה על שלוש שנים, לאישור מחודש מדי שלוש שנים, באותה המתכונת שבה נקבעה. בנוסף, מוצע לקבוע כי הדירקטוריון נדרש לבחון, מעת לעת, את מדיניות התגמול וכן את הצורך בהתאמתה לשיקולים ולאמות המידה, אם חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת קביעתה. 

לצד אישור מדיניות התגמול, מוצע לקבוע גם הליכי אישור מיוחדים לתנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה:

לגבי נושאי משרה שאינם דירקטורים, למעט המנהל הכללי, אם תנאי הכהונה וההעסקה המוצעים תואמים את מדיניות התגמול שאושרה, יהיו התנאים טעונים אישור של ועדת התגמול והדירקטוריון בלבד (ביחס לחברה פרטית שאינה חברת אגרות חוב, ימשיך לחול הליך האישור הקיים כיום).

מאחר שקביעת מדיניות תגמול עלולה לכבול את ידי החברה, ולהקשות עליה בשימור נושאי משרה מצטיינים ובגיוס בעלי תפקידים בעלי כישורים יוצאי דופן, מוצע לאפשר לחברה, במקרים מיוחדים, לסטות ממדיניות התגמול, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: (א) ועדת התגמול, ולאחריה הדירקטוריון, אישרו את העסקה, בין השאר, בהתאם לשיקולים, ותוך התייחסות לאמות המידה, ולאחר שקבעו בעסקה, בין השאר, את ההוראות הנוספות; ו- (ב) האסיפה הכללית אישרה את העסקה, ובחברה ציבורית - ברוב מקרב המיעוט. ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון רשאים לאשר, במקרים מיוחדים, עסקה כאמור גם אם לא אושרה באסיפה הכללית, ובלבד שדנו מחדש בעסקה ובחנו בדיון כאמור, בין השאר, את התנגדות האסיפה הכללית.

לגבי המנהל הכללי של החברה, מוצע כי תנאי כהונתו והעסקתו יהיו טעונים אישור של ועדת התגמול והדירקטוריון, וכן אישור של האסיפה הכללית, ובחברה ציבורית - ברוב מקרב המיעוט. אם תנאי הכהונה וההעסקה חורגים ממדיניות התגמול של החברה, בחינתם ואישורם ייעשו תוך התייחסות לשיקולים ולאמות המידה. ועדת התגמול, ולאחריה הדירקטוריון, רשאים לאשר, במקרים מיוחדים, עסקה כאמור גם אם לא אושרה באסיפה הכללית, ובלבד שדנו מחדש בעסקה ובחנו בדיון כאמור, בין השאר, את התנגדות האסיפה הכללית. ועדת התגמול תהיה רשאית לפטור התקשרות עם מועמד לכהונה כמנהל כללי של החברה, שאין לו זיקה (לפי הכלל בדבר אי-תלות של דירקטור חיצוני בסעיף 240(ב) לחוק החברות), מאישור האסיפה הכללית, אם מצאה, על יסוד נימוקים שפירטה, כי הבאת העסקה לאישור האסיפה הכללית תסכל את העסקתו בחברה. אישור כזה יכול שיינתן רק לגבי תנאי כהונה והעסקה התואמים את מדיניות התגמול.

לגבי דירקטורים, מוצע כי תנאי כהונתם והעסקתם יהיו טעונים אישור ועדת התגמול, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. אם תנאי הכהונה תואמים את מדיניות התגמול - הרוב שיידרש באסיפה הכללית הוא רוב רגיל, ולגבי חריגה מהמדיניות יידרש הליך הדומה לאישור מדיניות תגמול, לרבות רוב מקרב המיעוט באסיפה הכללית של חברה ציבורית. 

לגבי בעל שליטה או קרובו, מוצע כי תנאי כהונתם והעסקתם יהיו טעונים, בחברה ציבורית, את אישור ועדת התגמול, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב הנדרש בסעיף 275(א)(3). כן מוצע כי בחברת אגרות חוב, תנאי כהונה והעסקה של בעל השליטה או קרובו יהיו טעונים את אישור ועדת התגמול, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. בשני סוגי החברות, אישור ועדת התגמול ואישור הדירקטוריון יהיו בהתאם למדיניות התגמול, ואולם רשאים ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון, במקרים מיוחדים, לאשר את העסקה שלא בהתאם למדיניות כאמור, ובלבד שהתנאים מקיימים את השיקולים ואמות המידה.

במקרה של חברה ציבורית נכדה, הנשלטת על ידי בעל שליטה דרך שתי חברות ציבוריות או חברות אגרות חוב, לפחות, עמדת האסיפה הכללית תהיה מחייבת, ולא ניתן יהיה לאשר סטיה ממנה בועדת התגמול ובדירקטוריון. זאת, הן לגבי מדיניות התגמול והן לגבי אישור תנאי כהונה והעסקה פרטניים, כאשר אלה טעונים אישור של האסיפה הכללית לפי ההסדרים המוצעים. 

מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה 30 ימים מיום פרסומו, וכי הוראותיו יחולו על תנאי כהונה והעסקה לנושאי משרה שייקבעו החל מיום התחילה ואילך, וכן על שינויים בתנאי העסקה קיימים ועל אישור מחדש שלהם, ככל שנדרש. עוד מוצע לקבוע כי מדיניות תגמול תקבע לראשונה בתוך 6 חודשים מיום התחילה, וזאת כדי להותיר זמן להליכים המחייבים דיונים מקצועיים בועדת התגמול ובדירקטוריון, וכן כינוס אסיפה כללית. תנאי כהונה והעסקה של נושא משרה שתקופת כהונתו או העסקתו החלה ביום התחילה או לאחריו, ולפני שנקבעה לראשונה מדיניות תגמול בחברה, ייקבעו בדרך שבה נקבעים תנאי כהונה והעסקה החורגים ממדיניות התגמול, כאמור לעיל.

הצעת החוק אושרה, בשינויים מסוימים, בקריאה שניה ושלישית - ראה פוסטים שפורסמו ב"עניין חברתי" בחודש אוגוסט 2012 ובחודש אוקטובר 2012.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.

אין תגובות: