יום חמישי, 19 באפריל 2012

חובות הדירקטוריון באישור הצעה פרטית

 
בחודש אפריל 2012, ניתנה החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) בבקשת רשות ערעור על החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א (רעא 1896/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ ואח' נ' אולטרה שייפ מדיקל ואח'). ההחלטה דנה, בין היתר, בחובות דירקטוריון חברה ציבורית באישור הצעה פרטית (הצעה להנפקת ניירות ערך של חברה ציבורית שאינה הצעה לציבור).

עיקרי העובדות הצריכות לעניין
החברה הינה חברת שלד בורסאית, שהמבקשות מחזיקות בכ- 19% ממניותיה. דירקטוריון החברה התכנס לישיבה, בה נדונה הצעתו של המשיב לרכוש 24.99% ממניותיה. כעבור יום, העביר המשיב לחברה את דמי הרצינות שהתבקשו על ידי הדירקטוריון. בעקבות זאת, החליט הדירקטוריון, באותו יום, בכתב, וללא התכנסות בפועל, לקבל את הצעתו של המשיב, והעסקה נחתמה והתמורה הועברה לחברה. המבקשות שלחו מכתב להנהלת החברה, בו דרשו לכנס את האסיפה הכללית לשם מינוי שלושה דירקטורים מטעמן, במקום הדירקטורים המכהנים. 

עיקרי טענות המבקשות
הדירקטורים של החברה היו נגועים בעניין אישי והפרו את חובת האמונים שלהם: הם אישרו את ההצעה הפרטית בחיפזון וללא הליך תחרותי ראוי, בין היתר במטרה למנוע מהמבקשות להשיג שליטה בחברה, וכך לשמור על כיסאם בדירקטוריון. סיכול מאמציהן של המבקשות להשגת שליטה בחברה אף עולה כדי הפרה של סעיף 330 לחוק החברות, האוסר על הדירקטורים להכשיל הצעת רכש מיוחדת עתידית בניגוד לטובת החברה. שנית, העסקה היתה טעונה את אישור האסיפה הכללית1 (שלא התקבל): משום היותה הצעה פרטית מהותית2 (לפי שתיים מהחלופות שבסעיף - העסקה מקנה למשיב שליטה מהותית בחברה וכן הוא עשוי להיחשב "כמחזיק יחד" עם הדירקטורים כאמור בסעיף 268 לחוק החברות3 או שאינה בתנאי שוק), או משום שמרבית הדירקטורים היו נגועים בעניין אישי (לפי סעיף 278(ג) לחוק החברות). 

עיקרי טענות המשיבה
הדירקטוריון קיבל החלטה לגיטימית, המצויה בתוך מתחם שיקול הדעת הסביר, ועולה בקנה אחד עם כלל שיקול הדעת העסקי. לא הוכח כל עניין אישי של הדירקטורים בהצעה. לדירקטורים אין כל אינטרס כלכלי מכהונתם בדירקטוריון, מאחר שאינם מקבלים בגין כהונתם כל הטבה. בנוסף, במהלך ישיבת הדירקטוריון בה נדונה ההצעה הפרטית, הודיעו שני דירקטורים כי בכוונתם לפרוש מכהונתם, ואחד מהם אף התפטר בפועל. עובדות אלו מסירות את החשש מקיומו של עניין אישי של מרבית חברי הדירקטוריון או מהיותם "מחזיקים יחד" עם המשיב. אין מדובר בעסקה לרכישת שליטה, משום שלא נחצה הרף הכמותי של 25% (המשיב רכש רק 24.99% מהמניות), והמחיר הנדרש עומד במבחן של שווי השוק. 

הכרעת בית המשפט
בית המשפט דן בבקשת רשות הערעור כבערעור, והחליט לקבלו, במובן זה שהמניות נשוא ההצעה הפרטית לא יועברו למשיב עד להכרעת ביהמ"ש המחוזי בתיק העיקרי. במסגרת החלטתו, קבע ביהמ"ש, בין היתר, כדלקמן:
  1. מעל להתנהלותם של חברי הדירקטוריון, בכל הנוגע לאישור ההצעה הפרטית, מרחפים סימני שאלה רבים. העסקה אושרה בחיפזון רב, תוך ימים בודדים. הדירקטורים לא ביקשו את עצתם של אנשי מקצוע אוביקטיביים, ובמקום זאת נסמכו על מומחים אשר עבדו במקביל עם המשיב ועם חברות אחרות שבשליטתו. אישור הדירקטוריון ניתן על אף שנקבע כי המבקשות החלו לפעול למימוש שליטתן בחברה עוד בטרם אושרה ההצעה הפרטית.
  2. ביהמ"ש המחוזי מצא שהדירקטוריון בחר במתווה הסופי של ההצעה הפרטית - מכירת 24.99% מהמניות, שבריר אחוז פחות מהרף של 25% - במטרה להימנע מהבאת ההצעה הפרטית לאישור האסיפה הכללית. בסיטואציה כזו, בה עיצב הדירקטוריון במכוון עסקה כזו שלא תצטרך לקבל את אישור האסיפה הכללית, גם אם בתום לב ותוך הסתמכות על ייעוץ משפטי - יש לבחון את העסקה בקפדנות ובזהירות רבה, תוך שימוש בסטנדרטים מחמירים.
  3. משקלם המצטבר של ממצאים עובדתיים לכאורה אלה מעיד, לכל הפחות, על חשש לכאורה כי מעל לפעולות הדירקטורים ריחף צילו של עניין אישי, אינטרס אישי או למצער אי מילוי תפקידם כמתחייב. חשש זה משמעו הן הפרה לכאורה של חובות הדירקטורים והן אי עמידה לכאורה בדרישות החוק בכל הנוגע להליכי אישור העסקה.
  4. יש ראיות לכאורה לכך שהעסקה לא התקיימה בתנאי שוק, או - לחלופין - שהיא הקנתה למשיב שליטה בחברה. הימנעות הדירקטוריון מניהול הליך מכרז תחרותי מקימה חשש סביר כי העסקה בוצעה שלא בתנאי שוק. בהעדר הליך תחרותי לרכישת המניות, ועל רקע החיפזון של הדירקטוריון בקבלת ההחלטה, לא ניתן לדעת אל נכון מהו מחיר השוק.
  5. קיים סיכוי גבוה לכך שתתקבל טענת המבקשות כי החזקת 24.99% ממניות החברה מקנה למשיב שליטה מהותית על המתרחש בחברה. לענין הגדרת הצעה פרטית מהותית, קובע החוק שני מבחנים חלופיים לשליטה: המבחן הכמותי - החזקת 25% מאמצעי ההצבעה, והמבחן המהותי - היכולת לכוון את פעילות התאגיד4. על פני הדברים, ולנוכח מבנה החברה, נראה כי המשיב הינו בעל יכולת כאמור.  
  6. החשש לכאורה כי מדובר בהצעה פרטית מהותית נובע במישרין מנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, ואיננו מבוסס אך ורק על הנתון המספרי של 24.99%. לא המספר לבדו הוא שמעורר סימני שאלה, אלא התמונה הכוללת: העדר הליך תחרותי, התמקדות תמוהה בהצעת רכש אחת בלבד, מבנה ההון וההחזקות של בעלי העניין בחברה - אלו הביאו את ביהמ"ש לכלל מסקנה כי מתקיים חשש לכאורה לכך שהעסקה בוצעה שלא בתנאי שוק, ולכך שהמשיב ביקש להשיג באמצעותה שליטה מהותית על המתרחש בחברה.
ביום 16.7.2012 ניתן פסק דין, בו דחתה המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט חאלד כבוב) את התובענה העיקרית בהליך הנ"ל. להלן קישור לפוסט שפורסם בחודש יולי 2012 ואשר דן בפסק הדין הנ"ל.
-------------------------------------------------------------------------------------------
    1. סעיף 274 לחוק החברות קובע כי הצעה פרטית מהותית טעונה אישור הדירקטוריון ולאחריו אישורה של האסיפה הכללית.

    2. סעיף 270(5)(א) לחוק החברות מגדיר מהי הצעה פרטית מהותית: (1) הצעה המקנה עשרים אחוזים או יותר מסך זכויות ההצבעה בחברה בפועל לפני ההנפקה, שהתמורה, כולה או חלקה, אינה במזומן או בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה או שאינה בתנאי שוק, ואשר כתוצאה ממנה יגדלו החזקותיו של בעל מניה מהותי בניירות הערך של החברה, או שכתוצאה ממנה יהפוך אדם לבעל מניה מהותי לאחר ההנפקה; (2) כתוצאה ממנה יהפוך אדם לבעל שליטה בחברה.

    3. המונח "בעל שליטה" מוגדר בסעיף 268 לחוק החברות באופן הבא: בעל השליטה כמשמעותה בסעיף 1, לרבות מי שמחזיק ב- 25% או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מ- 50% מזכויות ההצבעה בחברה; לענין החזקה, יראו שניים או יותר, המחזיקים בזכויות הצבעה בחברה ואשר לכל אחד מהם יש ענין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור החברה, כמחזיקים יחד.

    4. "שליטה" מוגדרת כיכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.

אין תגובות: