בחודש אפריל 2013, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט פרופ' גרוסקופף) בבקשה לאישור תביעה כנגזרת (תנ"ג 11266-07-08 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות).
דובר בבקשה לאישור תביעה כנגזרת, שהוגשה על ידי בעלי מניות בחברה ציבורית ("המבקשים") נגד דירקטורים ונושאי משרה בחברה ("המשיבים"). בבקשה נטען כי רשלנות האורגנים של החברה בעת אישור עסקאות לרכישת שתי חלקות מקרקעין ברומניה ("העסקאות") גרמה לכאורה לחברה נזק.
המשיבים טענו, בין היתר, כי הם אוחזים בכתבי פטור, המשחררים אותם מאחריות בגין הנזקים שנגרמו לכאורה לחברה כתוצאה מהעסקאות, כך שאין לחברה עילת תביעה נגדם. לעומתם, טענו המבקשים, כי לכתבי הפטור אין תוקף, בשל פגמים פרוצדוראליים ומהותיים שנפלו בהליך אישורם.
בית המשפט קיבל את הבקשה לאישור התביעה כנגזרת. להלן אפרט את תמצית עיקרי הכרעתו בחלק מהסוגיות שנדונו במסגרת ההחלטה.
פטור מאחריות
סעיף 259 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") קובע כי חברה רשאית לפטור, מראש, נושא משרה בה מאחריותו, כולה או מקצתה, בשל נזק עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה (למעט הפרת חובת הזהירות בחלוקה), אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
כלומר, חברה רשאית לפטור נושאי משרה מאחריות לנזק שגרמו לה, אולם בעשותה כן היא כפופה למגבלות הקבועות בחוק החברות. מבחינה מהותית, נקבע כי ישנם מקרים בהם תישמר אחריותו האישית של נושא המשרה (כמו, לדוגמה, במקרה של הפרת חובת האמונים). מבחינה פרוצדוראלית, קבע המחוקק הליך תלת שלבי: ראשית, קביעת הוראה מתאימה בתקנון החברה; שנית, החלטה של החברה להעניק את ההגנה לנושא המשרה; שלישית, קבלת אישור מיוחד להחלטה.
דובר בבקשה לאישור תביעה כנגזרת, שהוגשה על ידי בעלי מניות בחברה ציבורית ("המבקשים") נגד דירקטורים ונושאי משרה בחברה ("המשיבים"). בבקשה נטען כי רשלנות האורגנים של החברה בעת אישור עסקאות לרכישת שתי חלקות מקרקעין ברומניה ("העסקאות") גרמה לכאורה לחברה נזק.
המשיבים טענו, בין היתר, כי הם אוחזים בכתבי פטור, המשחררים אותם מאחריות בגין הנזקים שנגרמו לכאורה לחברה כתוצאה מהעסקאות, כך שאין לחברה עילת תביעה נגדם. לעומתם, טענו המבקשים, כי לכתבי הפטור אין תוקף, בשל פגמים פרוצדוראליים ומהותיים שנפלו בהליך אישורם.
בית המשפט קיבל את הבקשה לאישור התביעה כנגזרת. להלן אפרט את תמצית עיקרי הכרעתו בחלק מהסוגיות שנדונו במסגרת ההחלטה.
פטור מאחריות
סעיף 259 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") קובע כי חברה רשאית לפטור, מראש, נושא משרה בה מאחריותו, כולה או מקצתה, בשל נזק עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה (למעט הפרת חובת הזהירות בחלוקה), אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
כלומר, חברה רשאית לפטור נושאי משרה מאחריות לנזק שגרמו לה, אולם בעשותה כן היא כפופה למגבלות הקבועות בחוק החברות. מבחינה מהותית, נקבע כי ישנם מקרים בהם תישמר אחריותו האישית של נושא המשרה (כמו, לדוגמה, במקרה של הפרת חובת האמונים). מבחינה פרוצדוראלית, קבע המחוקק הליך תלת שלבי: ראשית, קביעת הוראה מתאימה בתקנון החברה; שנית, החלטה של החברה להעניק את ההגנה לנושא המשרה; שלישית, קבלת אישור מיוחד להחלטה.
האם ניתן להעניק כתבי פטור על אירועים שאירעו בעבר?
המשיבים טענו כי בנסיבות המקרה לא ניתן היה להעניק כתבי פטור למשיבים, מאחר שכתבי הפטור ניתנו לאחר התרחשותם של האירועים נושא התביעה. לטענתם, סעיף 259 לחוק החברות קובע כי פטור כזה אפשרי רק מראש (ולא בדיעבד).
בענין זה קבע בית המשפט, כי סעיף 259 לחוק החברות מתיר מתן פטור מראש, כלומר פטור על פעולות נושא המשרה שטרם אירעו במועד אישורו של הפטור. במקרה הנדון, הפטור שניתן על ידי החברה, ככל שניתן, הוענק לאחר השלמת המעשים בגינם מבקשים המבקשים לאשר הגשת תביעה נגזרת נגד המשיבים (העברת הכספים למוכרת בגין העסקאות).
יחד עם זאת, בקביעה כי ההסדר בחוק החברות מתייחס רק להענקת פטור מאחריות בגין מעשים ומחדלים עתידיים, אין כדי להוליך למסקנה כי חברה אינה מוסמכת לשחרר נושא משרה בה מחבותו כלפיה בגין מעשי ומחדלי העבר.
מעבר לתכלית של הסדרת רמת החשיפה הרצויה לחברה ביחס לפעולת הדירקטורים ונושאי המשרה מעתה ואילך, יש לחברה גם אינטרס לגיטימי בשמירת שיקול הדעת ביחס לאופן בו תממש את זכות התביעה נגד נושאי משרה בנוגע לאירועי העבר. אין מקום להגביל את הפררוגטיבה הניהולית של החברה להחלטות בדבר הימנעות מתביעה, וראוי להכיר בכוחה של חברה גם לוותר על הפרות עבר שבוצעו כלפיה, וזאת בין אם הפרות אלו מתייחסות לחובת הזהירות ובין אם הן מתייחסות לחובת האמונים. סמכות זו נובעת מעקרונות משפט כלליים, ולא מההסדר המיוחד שנקבע בחוק החברות.
אף אם מכירים בסמכות החברה לוותר על תביעות בגין מחדלי העבר, עדיין נדרש, על פי הוראות חוק החברות, כי ויתור כאמור יעמוד בשלושה תנאים מצטברים: ראשית, ההחלטה תתקבל בהליך הנדרש לפי דיני החברות, לרבות עמידה בדרישות לעניין אישור עסקאות עם בעלי ענין; שנית, ההחלטה תתקבל על בסיס גילוי מלא, בתום לב, מצד הדירקטורים ונושאי המשרה, של כל העובדות המהותיות הידועות להם ביחס להפרות אשר החברה מוחלת עליהן או מחליטה שלא לתבוע בגינן; שלישית, ההחלטה פועלת לטובת החברה, במובן זה שהחברה (במובחן מהדירקטורים או נושאי המשרה עמם ההחלטה מטיבה), צפויה להפיק תועלת מהויתור על התביעות בגין מעשי ומחדלי העבר (לדוגמה, נסיבות בהן חברה מעונינת כי דירקטור מסוים, שנטען כי התרשל בפעולה שלא הסבה לחברה נזק משמעותי, ימשיך בכהונתו, והדירקטור מתנה זאת במתן פטור מצד החברה ביחס למחדלי העבר).
האם ההחלטה בדבר שחרור מאחריות בגין פעולות עבר עומדת בדרישת הגילוי?
בענין זה קבע בית המשפט, כי סעיף 259 לחוק החברות מתיר מתן פטור מראש, כלומר פטור על פעולות נושא המשרה שטרם אירעו במועד אישורו של הפטור. במקרה הנדון, הפטור שניתן על ידי החברה, ככל שניתן, הוענק לאחר השלמת המעשים בגינם מבקשים המבקשים לאשר הגשת תביעה נגזרת נגד המשיבים (העברת הכספים למוכרת בגין העסקאות).
יחד עם זאת, בקביעה כי ההסדר בחוק החברות מתייחס רק להענקת פטור מאחריות בגין מעשים ומחדלים עתידיים, אין כדי להוליך למסקנה כי חברה אינה מוסמכת לשחרר נושא משרה בה מחבותו כלפיה בגין מעשי ומחדלי העבר.
מעבר לתכלית של הסדרת רמת החשיפה הרצויה לחברה ביחס לפעולת הדירקטורים ונושאי המשרה מעתה ואילך, יש לחברה גם אינטרס לגיטימי בשמירת שיקול הדעת ביחס לאופן בו תממש את זכות התביעה נגד נושאי משרה בנוגע לאירועי העבר. אין מקום להגביל את הפררוגטיבה הניהולית של החברה להחלטות בדבר הימנעות מתביעה, וראוי להכיר בכוחה של חברה גם לוותר על הפרות עבר שבוצעו כלפיה, וזאת בין אם הפרות אלו מתייחסות לחובת הזהירות ובין אם הן מתייחסות לחובת האמונים. סמכות זו נובעת מעקרונות משפט כלליים, ולא מההסדר המיוחד שנקבע בחוק החברות.
אף אם מכירים בסמכות החברה לוותר על תביעות בגין מחדלי העבר, עדיין נדרש, על פי הוראות חוק החברות, כי ויתור כאמור יעמוד בשלושה תנאים מצטברים: ראשית, ההחלטה תתקבל בהליך הנדרש לפי דיני החברות, לרבות עמידה בדרישות לעניין אישור עסקאות עם בעלי ענין; שנית, ההחלטה תתקבל על בסיס גילוי מלא, בתום לב, מצד הדירקטורים ונושאי המשרה, של כל העובדות המהותיות הידועות להם ביחס להפרות אשר החברה מוחלת עליהן או מחליטה שלא לתבוע בגינן; שלישית, ההחלטה פועלת לטובת החברה, במובן זה שהחברה (במובחן מהדירקטורים או נושאי המשרה עמם ההחלטה מטיבה), צפויה להפיק תועלת מהויתור על התביעות בגין מעשי ומחדלי העבר (לדוגמה, נסיבות בהן חברה מעונינת כי דירקטור מסוים, שנטען כי התרשל בפעולה שלא הסבה לחברה נזק משמעותי, ימשיך בכהונתו, והדירקטור מתנה זאת במתן פטור מצד החברה ביחס למחדלי העבר).
האם ההחלטה בדבר שחרור מאחריות בגין פעולות עבר עומדת בדרישת הגילוי?
על מנת שלהחלטה בדבר שחרור דירקטור ונושא משרה מאחריות בגין פעולות שנעשו בעבר יהיה תוקף משפטי, נדרש כי בפני האורגנים המקבלים את ההחלטה ומאשרים אותה יבוא המידע המהותי הידוע בעת קבלת ההחלטה לחברה ולדירקטורים ונושאי המשרה הצפויים להנות מהפטור. ככל שמידע מהותי היה ידוע לחברה ולנהני ההחלטה, אולם הוא לא הובא לידיעת האורגנים הנדרשים לקבל את ההחלטה ולאשרה, נפל פגם מהותי בהליך האישור, ולפיכך אינו תקף (ר' סעיף 280(א) לחוק החברות).
האם ההחלטה בדבר שחרור מאחריות בגין פעולות עבר עומדת בדרישת "טובת החברה"?
אישור של עסקה עם בעל עניין אפשרי, רק אם העסקה אינה פוגעת בטובת החברה (הרישא לסעיף 270 לחוק החברות). בענין זה קבע בית המשפט, כי בנסיבות המקרה הנדון, מתעורר חשש כבד כי ההחלטה בדבר שחרור הדירקטורים ומנכ"ל החברה מאחריותם לפעולות העבר, הייתה, כבר בעת קבלתה, עסקה הפוגעת במובהק בטובת החברה. הנזק שעלול לצמוח לחברה מהחלטה גורפת המשחררת את כל הדירקטורים ונושאי המשרה המרכזיים בחברה מאחריות למשגי העבר ברור, בעוד שקשה לראות מה התועלת שהיתה צפויה לצמוח לחברה מהחלטה זו. בשונה ממתן פטור ביחס לפעולות עתידיות, אשר תועלתו הובהרה בגוף ההחלטה ("לאפשר לדירקטורים ולנושאי המשרה בחברה לפעול תוך הקטנת החשיפה האישית שלהם"), לא ברור מה התועלת שצמחה לחברה (להבדיל מהדירקטורים והמנכ"ל) מההחלטה להעניק שחרור מאחריות גם ביחס לפעולות שכבר נעשו והושלמו.
התחשבות בית המשפט באירועים מאוחרים למועד הגשת הבקשה הנוגעים לכדאיות הגשת התביעה
בדונו באישור הבקשה חייב בית המשפט להביא בחשבון את מכלול הנתונים שלפניו, ובכללם אירועים מאוחרים להגשת הבקשה, היכולים להשליך על השאלות האם "התביעה וניהולה הן לטובת החברה" והאם "התובע אינו פועל בחוסר תום לב". כך, למשל, אם חל שינוי בזהות בעל השליטה בחברה ובהרכב הדירקטוריון, ובעקבות שינויים אלו הודיעה החברה כי היא מבקשת לנהל את התובענה בעצמה, ראוי שבית המשפט ייתן דעתו להודעה זו, ויביאה במכלול שיקוליו.
לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה