ביום 27 באוגוסט 2013, התקבלה החלטת מותב ועדת האכיפה המנהלית ("הועדה") בעניין אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ("התאגיד המדווח") ושלושה משיבים נוספים.
תמצית עיקרי העובדות הרלוונטיות
בסוף חודש מאי 2012, נחתמה בין חברה בת בבעלות מלאה של התאגיד המדווח ("החברה הבת") לבין חברת קרמיקה קנדית מובילה ("החברה הקנדית"), עסקת יצוא קרמיקה רחבת היקף (הסכם הפצה בלעדי לאריחי קרמיקה להפצה בצפון אמריקה בהיקף כולל של כ-400 מיליון ש"ח, למשך תקופה של 12 חודשים). לטענת רשות ניירות ערך ("הרשות"), לחתימת העסקה קדם משא ומתן, שהחל להתנהל ביוני-יולי 2011 והפך למהותי בדצמבר 2011 - ינואר 2012. בחודש ינואר 2012, פרסם התאגיד המדווח הצעת רכש ביחס למניות החברה הבת (אשר באותה עת היתה חברה ציבורית). במסגרת הצעת הרכש לא אוזכר נושא המשא ומתן בין החברה הבת לבין החברה הקנדית בעניין עסקת הקרמיקה.
יו"ר הרשות ייחס לתאגיד המדווח ולמי ששימש בתקופה הרלוונטית מנכ"ל התאגיד המדווח ויו"ר דירקטוריון החברה הבת, את ההפרות הבאות:
- הפרת שימוש במידע פנים, לפי ס"ק (9) לחלק ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך" ו- "התוספת השביעית", בהתאמה).
- הפרת אי הכללת פרט חשוב במסמך (מפרט הצעת הרכש), לפי ס"ק (4) לחלק ג' לתוספת השביעית.
- הטעיית הרשות, לפי סעיף 52סז לחוק ניירות ערך.
בנוסף, יוחסו הפרות 2 ו- 3 גם למי ששימש בתקופה הרלוונטית מנכ"ל החברה הבת (אך הוא נמצא אחראי בגין הפרה 3 בלבד) ויוחסה הפרה 3 למי ששימש בתקופה הרלוונטית מנהל הכספים של התאגיד המדווח ודירקטור בחברה הבת.
להלן אציג את תמצית עיקרי החלטת הועדה בחלק מהסוגיות שנדונו במסגרת ההליך:
האם המידע אודות המשא ומתן הוא "מידע פנים"? לא כל מידע הידוע למשתמש ואינו ידוע לציבור עשוי להיחשב "מידע פנים". המהותיות שמאפיינת את המידע היא הקובעת אם יסווג כמידע פנים. המידע הנדרש לגילוי נאות צריך שיהיה מידע מהותי, שהמשקיע הסביר מתחשב בו בבואו לקבל החלטת השקעה. המבחן אינו מוכרע על פי השאלה אם המשקיע היה משנה את החלטתו בעקבות המידע. די להראות כי למידע היתה חשיבות בעצם קבלת ההחלטה.
כיצד קובעים מהותיות של אירוע (כגון משא ומתן) שתוצאותיו אינן ודאיות? בארה"ב נקבע כי מהותיות של אירוע שתוצאותיו אינן ודאיות תיקבע לפי מבחן ה"סבירות/עוצמה". לפי מבחן זה, ככל שהעוצמה הצפויה של האירוע, אם יתרחש, גדולה יותר, כך הוא הופך למהותי בשלב שבו סיכויי ההתרחשות שלו נמוכים יותר; וככל שהעוצמה הצפויה של האירוע, אם יתרחש, חלשה יותר, כך יידרשו סיכויי התרחשות גבוהים יותר כדי שהמידע יהפוך למהותי. מבחן זה אומץ על ידי ביהמ"ש המחוזי בישראל בה"פ 1207/03 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ.
האם מבחן המהותיות לצורך הפרת השימוש במידע פנים זהה למבחן המהותיות לצורך קיומה של חובת הדיווח? הועדה סבורה כי התשובה לכך חיובית. בהתאם לכך, סבורה הועדה, כי גם לעניין השימוש במידע פנים, יש לקבוע אם מידע בדבר חילופי דברים, מגעים או משא ומתן הינו בגדר "מידע פנים" לפי מבחן ה"סבירות/עוצמה".
יתכנו מקרים שבהם עשיית עסקה בניירות ערך תוך שימוש במידע מסוים תהיה בגדר שימוש במידע פנים, על אף שאי גילוי של אותו מידע לא יהווה הפרה של חובת הגילוי. ברם, הסיבה לתוצאה זו לא תהיה השוני במבחן המהותיות, הזהה, כאמור, בכל המקרים, אלא שבעניין הגילוי, מכיר החוק בנסיבות המאפשרות הימנעות מגילוי או עכוב הגילוי, דבר שאינו קיים בכל הנוגע לשימוש במידע פנים. לפיכך, יתכן כי חברה תהיה פטורה מגילוי או תהיה רשאית לעכב את הגילוי, מבלי שהדבר יהווה הפרה של הוראות חוק ניירות ערך, אך שימוש באותו מידע יחשב שימוש במידע פנים.
כיצד ניתן להעריך סבירות להתרחשות האירוע? אינדיקטורים אפשריים להערכת סיכויים להתרחשות אירוע יכולים להיות מיהותם של העוסקים בנושא - האם אלה הדרגים הגבוהים בתאגידים המדוברים, האם המידע הובא בפני דרגות ניהוליות בתאגיד, האם התקבלו החלטות דירקטוריון בנושא וכו'. במקרה הנדון, המידע על המשא ומתן הובא בפני הנהלת התאגיד המדווח במספר הזדמנויות, וכן בפני רשות ממלכתית (משרד התמ"ת).
כיצד ניתן להעריך את עוצמת האירוע? האינדיקטורים האפשריים להערכת העוצמה של האירוע, אם יתרחש, הוא ההשפעה האפשרית של העסקה המדוברת, אם תצא לפועל, על החברה. בעיני הועדה, לא היה ספק כי מדובר באירוע עוצמתי עבור התאגיד המדווח, אם יתרחש.
האם המידע בדבר קיום המגעים בין שתי החברות היה מידע מהותי כבר במועד פרסום מפרט הצעת הרכש? הועדה סברה, כאמור, כי מדובר באירוע עוצמתי. לפיכך, לגישתה, די בסיכויי התרחשות שאינם גבוהים כדי שהמידע בדבר קיום המשא ומתן יחשב מידע מהותי. מאחר שבעת פרסום מפרט הצעת הרכש על ידי התאגיד המדווח, סיכויי הצלחת המשא ומתן היו לא מועטים, הרי שהמידע בדבר קיום המגעים בין שתי החברות היה מידע מהותי כבר במועד פרסום מפרט הצעת הרכש.
האם התקיים במשיבים הרלוונטיים היסוד הנפשי של הפרת השימוש במידע פנים ("היה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידיו או בידי החברה")? הועדה קבעה כי המשיבים הרלוונטיים ידעו כי החברה הבת ניהלה משא ומתן עם החברה הקנדית, ועם זאת לא טרחו לברר נפקותן של עובדות אלה על חובותיהם בדין ולא טרחו לוודא שהמידע שברשותם אינו מהווה מידע פנים.
האם למנכ"ל החברה הבת (אשר בתקופה הרלוונטית לא שימש נושא משרה בתאגיד המדווח) יש אחריות להפרת אי הכללת פרט חשוב במפרט הצעת הרכש? היסוד העובדתי של ההפרה מתייחס למי שכלל במפרט הצעת רכש פרט מטעה. לדעת הועדה, מעצם בחירת המונח הצר ("כלל") על ידי המחוקק ודחיית המונח הרחב ("גרם") שהופיע בהצעת החוק, עולה שהמחוקק אכן לא התכוון להחיל את הוראות הסעיף האמור על נושאי משרה, יועצים וכו' אשר העניקו את המידע הנדרש לצורך דיווח, אך לא היו מעורבים בהכנת מסמכי הגילוי עצמם.
האם מכתבי התשובה של התאגיד המדווח לרשות, בהם צוין, בין היתר, כי הדיונים בין שתי החברות לא הבשילו לכדי מו"מ בעל אופי קונקרטי או הסכמות מסחריות אחרות, מהווים הטעיית הרשות? לדעת הועדה, אילו כללו המכתבים תיאורים מפורטים של המגעים בין החברות, ולאחר התיאורים הללו היה נכתב כי לדעת מנהלי התאגיד המדווח יש לראות במגעים אלו מגעים ראשוניים בלבד, הרי שאולי ניתן היה לראות בדברים הבעת דעה בלבד, שאין בכוחה לגבש הפרה של פרט מטעה. ברם, המכתבים אינם כוללים תיאורים מפורטים של המגעים הרבים והממושכים שהיו בין הצדדים, תיאורים שמהם אנשי הרשות יכלו להסיק מסקנות אחרות מאלו שהסיקו אנשי התאגיד המדווח, אלא כוללים קביעות נחרצות כי המגעים בין החברה הבת והחברה הקנדית (טרם מפגש מסוים), לא היו ממשיים, ולא הגיעו לשלב של "מו"מ קונקרטי". לא ניתן לראות קביעות עובדתיות נחרצות אלו כהבעת דעה בלבד.
האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של החלטת הועדה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלה ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחה.
לקישור לנוסח המלא של ההחלטה, לחץ כאן.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
להלן אציג את תמצית עיקרי החלטת הועדה בחלק מהסוגיות שנדונו במסגרת ההליך:
האם המידע אודות המשא ומתן הוא "מידע פנים"? לא כל מידע הידוע למשתמש ואינו ידוע לציבור עשוי להיחשב "מידע פנים". המהותיות שמאפיינת את המידע היא הקובעת אם יסווג כמידע פנים. המידע הנדרש לגילוי נאות צריך שיהיה מידע מהותי, שהמשקיע הסביר מתחשב בו בבואו לקבל החלטת השקעה. המבחן אינו מוכרע על פי השאלה אם המשקיע היה משנה את החלטתו בעקבות המידע. די להראות כי למידע היתה חשיבות בעצם קבלת ההחלטה.
כיצד קובעים מהותיות של אירוע (כגון משא ומתן) שתוצאותיו אינן ודאיות? בארה"ב נקבע כי מהותיות של אירוע שתוצאותיו אינן ודאיות תיקבע לפי מבחן ה"סבירות/עוצמה". לפי מבחן זה, ככל שהעוצמה הצפויה של האירוע, אם יתרחש, גדולה יותר, כך הוא הופך למהותי בשלב שבו סיכויי ההתרחשות שלו נמוכים יותר; וככל שהעוצמה הצפויה של האירוע, אם יתרחש, חלשה יותר, כך יידרשו סיכויי התרחשות גבוהים יותר כדי שהמידע יהפוך למהותי. מבחן זה אומץ על ידי ביהמ"ש המחוזי בישראל בה"פ 1207/03 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ.
האם מבחן המהותיות לצורך הפרת השימוש במידע פנים זהה למבחן המהותיות לצורך קיומה של חובת הדיווח? הועדה סבורה כי התשובה לכך חיובית. בהתאם לכך, סבורה הועדה, כי גם לעניין השימוש במידע פנים, יש לקבוע אם מידע בדבר חילופי דברים, מגעים או משא ומתן הינו בגדר "מידע פנים" לפי מבחן ה"סבירות/עוצמה".
יתכנו מקרים שבהם עשיית עסקה בניירות ערך תוך שימוש במידע מסוים תהיה בגדר שימוש במידע פנים, על אף שאי גילוי של אותו מידע לא יהווה הפרה של חובת הגילוי. ברם, הסיבה לתוצאה זו לא תהיה השוני במבחן המהותיות, הזהה, כאמור, בכל המקרים, אלא שבעניין הגילוי, מכיר החוק בנסיבות המאפשרות הימנעות מגילוי או עכוב הגילוי, דבר שאינו קיים בכל הנוגע לשימוש במידע פנים. לפיכך, יתכן כי חברה תהיה פטורה מגילוי או תהיה רשאית לעכב את הגילוי, מבלי שהדבר יהווה הפרה של הוראות חוק ניירות ערך, אך שימוש באותו מידע יחשב שימוש במידע פנים.
כיצד ניתן להעריך סבירות להתרחשות האירוע? אינדיקטורים אפשריים להערכת סיכויים להתרחשות אירוע יכולים להיות מיהותם של העוסקים בנושא - האם אלה הדרגים הגבוהים בתאגידים המדוברים, האם המידע הובא בפני דרגות ניהוליות בתאגיד, האם התקבלו החלטות דירקטוריון בנושא וכו'. במקרה הנדון, המידע על המשא ומתן הובא בפני הנהלת התאגיד המדווח במספר הזדמנויות, וכן בפני רשות ממלכתית (משרד התמ"ת).
כיצד ניתן להעריך את עוצמת האירוע? האינדיקטורים האפשריים להערכת העוצמה של האירוע, אם יתרחש, הוא ההשפעה האפשרית של העסקה המדוברת, אם תצא לפועל, על החברה. בעיני הועדה, לא היה ספק כי מדובר באירוע עוצמתי עבור התאגיד המדווח, אם יתרחש.
האם המידע בדבר קיום המגעים בין שתי החברות היה מידע מהותי כבר במועד פרסום מפרט הצעת הרכש? הועדה סברה, כאמור, כי מדובר באירוע עוצמתי. לפיכך, לגישתה, די בסיכויי התרחשות שאינם גבוהים כדי שהמידע בדבר קיום המשא ומתן יחשב מידע מהותי. מאחר שבעת פרסום מפרט הצעת הרכש על ידי התאגיד המדווח, סיכויי הצלחת המשא ומתן היו לא מועטים, הרי שהמידע בדבר קיום המגעים בין שתי החברות היה מידע מהותי כבר במועד פרסום מפרט הצעת הרכש.
האם התקיים במשיבים הרלוונטיים היסוד הנפשי של הפרת השימוש במידע פנים ("היה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידיו או בידי החברה")? הועדה קבעה כי המשיבים הרלוונטיים ידעו כי החברה הבת ניהלה משא ומתן עם החברה הקנדית, ועם זאת לא טרחו לברר נפקותן של עובדות אלה על חובותיהם בדין ולא טרחו לוודא שהמידע שברשותם אינו מהווה מידע פנים.
האם למנכ"ל החברה הבת (אשר בתקופה הרלוונטית לא שימש נושא משרה בתאגיד המדווח) יש אחריות להפרת אי הכללת פרט חשוב במפרט הצעת הרכש? היסוד העובדתי של ההפרה מתייחס למי שכלל במפרט הצעת רכש פרט מטעה. לדעת הועדה, מעצם בחירת המונח הצר ("כלל") על ידי המחוקק ודחיית המונח הרחב ("גרם") שהופיע בהצעת החוק, עולה שהמחוקק אכן לא התכוון להחיל את הוראות הסעיף האמור על נושאי משרה, יועצים וכו' אשר העניקו את המידע הנדרש לצורך דיווח, אך לא היו מעורבים בהכנת מסמכי הגילוי עצמם.
האם מכתבי התשובה של התאגיד המדווח לרשות, בהם צוין, בין היתר, כי הדיונים בין שתי החברות לא הבשילו לכדי מו"מ בעל אופי קונקרטי או הסכמות מסחריות אחרות, מהווים הטעיית הרשות? לדעת הועדה, אילו כללו המכתבים תיאורים מפורטים של המגעים בין החברות, ולאחר התיאורים הללו היה נכתב כי לדעת מנהלי התאגיד המדווח יש לראות במגעים אלו מגעים ראשוניים בלבד, הרי שאולי ניתן היה לראות בדברים הבעת דעה בלבד, שאין בכוחה לגבש הפרה של פרט מטעה. ברם, המכתבים אינם כוללים תיאורים מפורטים של המגעים הרבים והממושכים שהיו בין הצדדים, תיאורים שמהם אנשי הרשות יכלו להסיק מסקנות אחרות מאלו שהסיקו אנשי התאגיד המדווח, אלא כוללים קביעות נחרצות כי המגעים בין החברה הבת והחברה הקנדית (טרם מפגש מסוים), לא היו ממשיים, ולא הגיעו לשלב של "מו"מ קונקרטי". לא ניתן לראות קביעות עובדתיות נחרצות אלו כהבעת דעה בלבד.
האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של החלטת הועדה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלה ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחה.
לקישור לנוסח המלא של ההחלטה, לחץ כאן.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה