ביום 28 בינואר 2015, ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' הש' רות רונן), בו נדחתה עתירה ("העתירה") שהוגשה נגד החלטת ועדת האכיפה המנהלית ("הוועדה") מיום 27 באוגוסט 2013 בעניין אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ואח' (למעט לעניין גובה אחד העיצומים הכספיים, כנזכר להלן).
בין חברה בת של תאגיד מדווח ("החברה הבת") לבין חברת קרמיקה קנדית מובילה ("החברה הקנדית") התנהלו מגעים להתקשרות בעסקת יצוא קרמיקה רחבת היקף ("העסקה"). מגעים אלה לא אוזכרו במפרט הצעת רכש שפרסם התאגיד המדווח, בחודש ינואר 2012, ביחס למניות החברה הבת ("הצעת הרכש"). ההסכם ביחס לעסקה נחתם בחודש מאי 2012.
השאלה העיקרית שנבחנה על ידי הוועדה, ושניצבה גם במרכזה של העתירה, היתה האם המידע אודות המגעים בין החברה הבת לחברה הקנדית להתקשרות בעסקה, היה, במועד הצעת הרכש (או אף קודם למועד זה), מידע מהותי. ועדת האכיפה סברה כי התשובה לכך חיובית. לכן, קבעה הוועדה כי התאגיד המדווח, ומי ששימש בתקופה הרלוונטית מנכ"ל התאגיד המדווח ויו"ר דירקטוריון החברה הבת, ביצעו הפרה של שימוש במידע פנים וכן הפרת דיווח, שעניינה הכללת פרט מטעה במפרט הצעת הרכש.
להלן אציג את תמצית עיקרי החלטת ביהמ"ש בחלק מהסוגיות שנדונו בפסק הדין:
מהו מבחן העזר שעל פיו יש לקבוע אם המידע על המו"מ היווה, בעת הרלוונטית, מידע פנים - מבחן הסבירות/עוצמה או מבחן ההסכמה העקרונית?
מידע ייחשב למידע פנים, אם הוא מידע מהותי להחלטת ההשקעה של המשקיע הסביר. בנוגע למידע צופה פני עתיד, מבחן העזר שלפיו יש לבחון את מהותיות המידע, הוא מבחן הסבירות/עוצמה. מבחן זה מבוסס על שקלול של ההסתברות לכך שהאירוע נושא המידע אכן יקרה בעתיד, מחד גיסא, ולהשפעתו הצפויה של האירוע על החברה (וכפועל יוצא מכך - על שווי ניירות הערך שלה), מאידך גיסא ("הרכיב העוצמתי").
ביהמ"ש סבר כי בסוגיה זו, צריכה להדריך לשונו של סעיף 52א לחוק ניירות ערך ותכליתו של האיסור על שימוש במידע פנים. שני אלה מצביעים, לדעת ביהמ"ש, על אימוץ מבחן שיחול על כל מידע בדבר מו"מ שגילויו היה מביא להשפעה משמעותית על נייר-הערך של החברה, ולא רק על מידע על מו"מ שבו הושגה הסכמה על פרטי העסקה העיקריים, ובכלל זה על מתווה העסקה ומחירה. לעמדת ביהמ"ש, מידע על מו"מ לקראת עסקה צפויה עשוי להיות בעל חשיבות להחלטת השקעה של משקיע סביר, וכפועל יוצא להביא לשינוי משמעותי במחיר נייר-הערך של החברה, גם לפני שהוא מגיע לשלב המתקדם בו הגיעו הצדדים להסכמה על כל פרטי ההסכם המהותיים, לרבות מחיר העסקה.
מבחן הסבירות/עוצמה אינו מבחן טכני או מתמטי, אלא די בהערכה שאינה בהכרח מדויקת, שתאפשר להגיע למסקנה ביחס למהותיות המידע ביחס למשקיע סביר, וזאת תוך הפעלת שיקול דעת.
כיצד נמדד הרכיב העוצמתי?
בבחינת עוצמת המידע, יש לבחון את השפעתו של האירוע על פעילות החברה, וכפועל יוצא על שווי ניירות הערך שלה. לעיתים, ניתן יהיה לתת ביטוי כמותי להשפעתו של האירוע על החברה - למשל, בהתייחס לרווחיות החברה או למצבת נכסיה, אך יש שמידע ייחשב למהותי מבחינת טיבו או איכותו, גם כאשר קשה להעריך במדויק את השפעתו הכמותית. בנסיבות המקרה הנדון, סבר ביהמ"ש, כי עיקר חשיבותה של העסקה בא לידי ביטוי בפן האיכותי. חשיבות העסקה לא נבעה מעצם המכירה של מוצרי החברה הבת לחברה הקנדית, אלא מהשלכותיה על החברה הבת (זכאות למענק ממרכז ההשקעות לצורך הקמת מפעל חדש וחשיבות אסטרטגית).
האם המידע אודות המו"מ בין החברה הבת לחברה הקנדית מהווה מידע מהותי גם לפי מבחן ההסכמה העקרונית?
כאמור לעיל, ביהמ"ש קבע כי המבחן הרלוונטי לצורך השאלה אם עסקינן במידע פנים, הוא מבחן הסבירות/עוצמה. אולם, למעלה מן הצורך, ביהמ"ש אף בחן אם מבחן ההסכמה העקרונית, כפי שיושם בפסיקה הישראלית (האם הושגה הסכמה על "עיקרי הדברים" או על "מהות הדברים"), התקיים ביחס למו"מ במקרה הנדון. ביהמ"ש קבע כי במועד הצעת הרכש, הגיעו הצדדים להבנה בנוגע למסגרת ההסכם הכללית, כאשר הפערים ביניהם נגעו בעיקר לעניין המחיר; ואולם, מבחינת החברה הבת, הפערים בין הצדדים בנוגע למחיר לא היו כה גדולים כפי שנראה, וההערכה היתה שניתן לגשר עליהם במסגרת המו"מ הסופי שייערך בין הצדדים.
האם מבחן המהותיות לצורך הפרת השימוש במידע פנים זהה למבחן לצורך קיומה של חובת דיווח? הוועדה השיבה על שאלה זו בחיוב. ביהמ"ש סבר כי, במסגרת העתירה, אין הוא צריך להידרש לשאלה הכללית של היחס בין העבירה של שימוש במידע פנים לחובת הגילוי הכללית של התאגיד (למשל בדוחות מידיים). הכלל הנוהג ביחס לאיסור על שימוש במידע פנים הוא "גלה או הימנע". על כן, ומאחר שהמידע על המו"מ בין החברה הבת לחברה הקנדית היה מידע פנים, הרי שעמדה בפני התאגיד המדווח הברירה בין גילוי המידע לבין הימנעות מביצוע הצעת הרכש. משבחר התאגיד המדווח לצאת בהצעת הרכש, ממילא הוטלה עליו חובה לגלות את דבר המו"מ. כלומר, בנסיבות העניין, ההפרה של שימוש במידע פנים במסגרת הצעת רכש מכילה בתוכה גם הפרה של הכללת פרט מטעה במפרט הצעת הרכש (ומטעם זה, הפחית ביהמ"ש את גובה העיצום הכספי שהוטל על התאגיד המדווח).
מה המשקל שיש לתת לשינוי בפועל בשווי נייר הערך הנסחר לאחר גילוי המידע לציבור?
כאמור לעיל, ביהמ"ש קבע כי המבחן הרלוונטי לצורך השאלה אם עסקינן במידע פנים, הוא מבחן הסבירות/עוצמה. אולם, למעלה מן הצורך, ביהמ"ש אף בחן אם מבחן ההסכמה העקרונית, כפי שיושם בפסיקה הישראלית (האם הושגה הסכמה על "עיקרי הדברים" או על "מהות הדברים"), התקיים ביחס למו"מ במקרה הנדון. ביהמ"ש קבע כי במועד הצעת הרכש, הגיעו הצדדים להבנה בנוגע למסגרת ההסכם הכללית, כאשר הפערים ביניהם נגעו בעיקר לעניין המחיר; ואולם, מבחינת החברה הבת, הפערים בין הצדדים בנוגע למחיר לא היו כה גדולים כפי שנראה, וההערכה היתה שניתן לגשר עליהם במסגרת המו"מ הסופי שייערך בין הצדדים.
האם מבחן המהותיות לצורך הפרת השימוש במידע פנים זהה למבחן לצורך קיומה של חובת דיווח? הוועדה השיבה על שאלה זו בחיוב. ביהמ"ש סבר כי, במסגרת העתירה, אין הוא צריך להידרש לשאלה הכללית של היחס בין העבירה של שימוש במידע פנים לחובת הגילוי הכללית של התאגיד (למשל בדוחות מידיים). הכלל הנוהג ביחס לאיסור על שימוש במידע פנים הוא "גלה או הימנע". על כן, ומאחר שהמידע על המו"מ בין החברה הבת לחברה הקנדית היה מידע פנים, הרי שעמדה בפני התאגיד המדווח הברירה בין גילוי המידע לבין הימנעות מביצוע הצעת הרכש. משבחר התאגיד המדווח לצאת בהצעת הרכש, ממילא הוטלה עליו חובה לגלות את דבר המו"מ. כלומר, בנסיבות העניין, ההפרה של שימוש במידע פנים במסגרת הצעת רכש מכילה בתוכה גם הפרה של הכללת פרט מטעה במפרט הצעת הרכש (ומטעם זה, הפחית ביהמ"ש את גובה העיצום הכספי שהוטל על התאגיד המדווח).
מה המשקל שיש לתת לשינוי בפועל בשווי נייר הערך הנסחר לאחר גילוי המידע לציבור?
המבחן למהותיות המידע איננו מבחן אמפירי, הבודק את השינוי בפועל בשווי נייר הערך הנסחר לאחר מעשה, כי אם מבחן תיאורטי, הבודק מראש, לעת עשיית העסקה וקודם הגילוי לציבור, את השפעת המידע על החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר. יחד עם זאת, התנהגות השוק לאחר הגילוי יכולה לשמש אינדיקציה רלוונטית לבחינת מהותיות המידע.
האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של פסק הדין, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.
לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.
האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של פסק הדין, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.
לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה